<h1>כל בו הלכ' מגילת תענית סימן ס"ג</h1>
<h2>דף לא.</h2>
אלו ימים שמתענין בהן. וכל המתענה בהן, לא יאכל ולא ישתה עד הערב. וכל המתענה בהן, מובטח שהוא בן העולם הבא. ניסן, באחד בו מתו שני בני אהרן. בעשרה בו מתה מרים הנביאה, ונסתלק בארה. בעשרים ושמונה בו מת יהושע בן נון. אייר, בעשרה בו מת עלי הכהן ושני בניו, ונשבה ארון ה'. בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדו בו כל ישראל. סיון, בכ"ג בו בטלו בכורים מלעלות לירושלים, בימי ירבעם בן נבט. בכ"ה בו נהרג (רבי) [רבן] שמעון בן גמליאל, ורבי חנינא סגן הכהנים, ורבי ישמעאל. בכ"ז נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו. תמוז, בי"ז בו נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. אב, באחד בו מת אהרן הכהן. בט' בו נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ושניה, ונלכדה בתר, ונחרשה העיר. בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז. בי"ט בו נלכדה [עיר] ונהרגו היהודים. אלול, בשבעה בו מתו מוציאי דיבת הארץ. תשרי, בשלשה בו נהרג גדליה בן אחיקם והאנשים אשר היו עמו. בחמשה בו מתו אנשים מישראל, ונחבש רבי עקיבא בבית האסורים ומת. בששה בו נגזר על אבותינו שימותו בדבר בחרב וברעב. בשבעה בו מתו עושי העגל. בי"ז בו נהרג בן החכם רבי יהונתן זצ"ל. מרחשון, בששה בו עיורו עיני צדקיהו, ושחטו בניו לעיניו. כסליו, בחמשה בו שרף יהויקים את המגילה, אשר כתב ברוך מפי ירמיהו, בקראה לפניו. טבת, נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם ג' ימים. בתשעה בו לא כתבו אבותינו על מה הוא, ונמצא הסוד, בו ביום מת עזרא הכהן ונחמיה בן חכליה. בעשרה בו סמך מלך בבל ידו על ירושלים להחריבה. שבט, בחמשה בו מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון. בשלשה ועשרים בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על דבר פלגש בגבעה, על עון פסל מיכה. אדר, בשבעה בו מת משה רבינו. בתשעה בו גזרו רבותינו על מחלוקת בית שמאי ובית הלל, והיה קשה אותו היום כאילו נעשה את העגל. אלו ימי התעניות שקיבלו עליהם ישראל. עוד גזרו רבותינו שיהו מתענין בשני ובחמישי, מפני שלשה דברים, על חורבן הבית, ועל התורה שנשרפה, ועל חרפת ה'. לעתיד לבא עתיד הקדוש ברוך הוא להפכן לששון ולשמחה, שנאמר והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. יראו עיננו וישמח ליבנו ותגל נפשנו, אמן.
